חלוקת כספי עיזבון בין יורשים ע"פ דין

1.         עניינו של פסק הדין בחלוקת כספי עיזבונו של המנוח מ. ד. ז"ל בין יורשיו על פי דין.

2.         המנוח נפטר ביום 21.10.99, ולא הותיר צוואה.

3.         ביום 30.5.01 הוצא צו ירושה על ידי הרשם לענייני ירושה בת"א, כאשר יורשיו של המנוח, על פי דין וחלקיהם, הם כדלקמן:

ר. ד.- בת בגירה מנישואיו הראשונים של המנוח, חלקה: 1/10.

א. ד.- בנו הבגיר של המנוח מנישואיו השניים של המנוח, חלקו: 1/10.

א. ד.- בתו הבגירה של המנוח מנישואיו השניים של המנוח, חלקה: 1/10.

ר. ד.- בתו הבגירה של המנוח מנישואיו השלישיים של המנוח, חלקה 1/10.

ה. ד.- בתו הבגירה של המנוח מנישואיו השלישיים של המנוח, חלקה 1/10.

י. ד.- אשתו השלישית של המנוח, אשר הייתה נשואה לו במועד פטירתו, חלקה: 5/10.

4.         במועד פטירתו של המנוח כלל עיזבונו, דירת מגורים בה התגוררו אשתו (להלן תכונה "י.") ושתי בנותיו  ר. וה., אשר בעת ההיא היו קטינות, וכן כלל עיזבונו כספים בקופות שונות ובחשבון המשותף שלו ושל י., בחשבון מס' XXX בבנק הפועלים- נאות רחל.

5.         לכאורה, ולאחר שהצדדים השכילו ולאחר קיום הליכים מרובים (לרבות הפנייה להליך גישור)  לגבש הסכמות במסגרת התביעה שבתמ"ש 33790/01 לרבות רכישת חלקי היורשים בדירת המגורים בתמורה, על ידי י., לכאורה כאמור לא היה מקום לנהל את התביעה דנן.

אלא, שבתביעה דנן אשר כותרתה (ולאחר שתוקנה על פי הרשות שניתנה ט,ס) "איזון משאבים, שיתוף בנכסי בני זוג ומתן חשבונות" "התובעת" מס' 3 שהיא גרושתו של המנוח, מצאה לה להצטרף לתביעה שעניינה כאמור חלוקת עיזבונו של המנוח  בין יורשיו על פי דין.

6.         ואלה הן העובדות הצריכות לענייננו:

6.1       התובעת מס' 3 (להלן תכונה "ר.") והמנוח נישאו. בשנת 1967, והתגרשו זמ"ז לאחר ניהול הליכים רבי שנים הן בבית המשפט המחוזי בת"א (ת.מ.א. 2534/85) והן בבית הדין האזורי, בשנת 1987.

לר. והמנוח נולדו ילדיהם א. וא. (התובעים מס' 1 ו 2, ט.ס).

6.2       אין מחלוקת עובדתית כי המנוח עזב את ר. מס' שנים קודם לגירושיהם והחל לחיות בחיים משותפים עם י., (לה נישא לאחר גירושיו מר.) וזאת משנת 1979 ועד לפטירתו בשנת 1999.

6.3       למנוח ולי. נולדו הבנות ר. וה. (הן הנתבעות 2 ו 3 ,ט.ס).

6.4       המנוח ור. התגרשו זמ"ז רק לאחר שהמנוח הגיש בפני בית הדין הרבני בקשה לקבל מחצית הזכויות בדירה אשר זכויותיה היו רשומות על שמה של ר.- והטיל עיקול על זכויות אלה. (תביעה מס'-3787 מ"ו) בעקבות ויתורו של המנוח על תביעתו זו, נאותה ר. לקבל בעת ההיא את גיטה.

6.5       המנוח ור. הגישו הסכם (בן 8 סעיפים ,ט.ס) בפני בית הדין הרבני ברחובות קודם לגירושיהם, וכך הצהירו הצדדים (המנוח ור., ט.ס)   בסעיף 6 להסכם: